קובי קמין

עברתי לכתוב במקום אחר.
רצ"ב הכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblog.aspx?Blogid=151532

טורקיה גינתה את מבצעי פיגועי הטרור. נו נו, אני מניח שעכשיו יהיו כמה הדיוטות שיחשבו שהנה הנה חוזר ראש ממשלת טורקיה בתשובה ועוד כמה ימים הוא יגיע לכאן להרים כוס "לחיים" עם ראש הממשלה. אני מציע לאלו להקשיב שוב להודעת טורקיה לחשוב טוב. רמז מנחה: חרב פיפיות. רוצה לאמור, אם נקבל בברכה את הדברים שנאמרו בטורקיה, נאלץ גם לקבל את הפעם הבאה שהם יקראו לנו מדינת טרור – כי הלא "טרור זה טרור ולא חשוב איפה הוא מתקיים", בעיקר בעזה נכון? תחשבו על זה.

ועד הרכבת השבית את הרכבת. כן, כן, את אותה הרכבת שמאחרת ושיכולה לזכות בקלות בתואר "השירות העלוב של השנה". וזה עוד לא הכל, הוועד מספר שהוא שובת כדי לשפר את השירות. נו באמת? כמה מטומטמים הם חושבים שאנחנו יכולים להיות. בכלל, יום אחד יהיה צריך להחליט למי שייכת הרכבת. לוועד? אני לא חושב. והגיע הזמן שגם הם יבינו את זה. לכותב שורות אלו הצעה: לפטר מידית וללא פיצויים את הוועד ואת המקורבים. נכון, זה לא חוקי, אבל עד שכל הנושא הזה יתברר בבית המשפט בינתיים הרכבת תחזור לפעול ואולי עם קצת מזל ייבחר וועד חדש.

דוקטור צרפתי ניצח את האנטישמיות ואת ההכפשה של מדינת ישראל בפרשת הילד המת "מוחמד אה-דורה". הדוקטור הטוב, איש פרטי החליט ועשה מעשה. מדינת ישראל לא עזרה לו בדבר. הדוקטור הודיע שהוא לא עוצר אלא ימשיך עוד ועוד. איש גדול. איש מבורך. איש שמבין שהאמת חשובה יותר מכל סיפור עיתונאי ומכל "נרטיב" שקרי. מדינת ישראל עדיין שבוייה בכבלי "הריאל פוליטיק". במילים אחרות, הסיסמה העבשה "אל תהייה צודק תהיה חכם" ממשיכה לשלוט בכיפה. אלא מה, מתברר שלהיות צודק בסופו של דבר הוא אכן להיות חכם. תשאלו את צ'רצ'יל ואת צ'מברליין. האחד היה מחכמי ה"ריאל פוליטיק" והשני היה צודק. גם על זה הגיע הזמן לחשוב, לא?

מעזה שוב יורים טילים על ישראל ואנחנו מפציצים מבנים. טילים עולים 50 שקל ומטוסי חיל האוויר עולים עשרות אלפי דולרים לכל יעף. אהוד ברק וצה"ל בוכים שאין להם כסף ועוצרים את "כיפת ברזל". מצוין, אם יש משהו שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו זה את "כיפת ברזל". זה אולי נחמד לגאווה לאומית, אבל זה לא יעצור מטח של חמש מאות טילים ב-50 שקל לטיל. בכסף שעולה כיפת הברזל אפשר יהיה לצייד מספיק חיילים שיכבשו את עזה 3 פעמים הלוך ושוב, יחסלו את כל הרוצחים וישמידו את כל תשתית הטרור, את כל הטילים שעדיין לא שוגרו על מדינת ישראל, ועוד יישאר עודף להחזיר לאוצר.

חברתי, המילה החדשה. חברתי פה וחברתי שם, הבנק הוא חברתי, היער הווירטואלי הוא חברתי, המפלגה היא חברתית, הקוטג' הוא חברתי. כל אחד נהיה חברתי. גם המס על הדלק הוא חברתי, גם העלייה במחירי החשמל היא חברתי. והטייקונים מה? לא חברתיים? בטח שהם חברתיים. כ-ו-ל-ם חברתיים. שקרנים.

כמאתיים מורים חתמו על מכתב סירוב לביקור מטעם בית הספר במקומות היסטוריים הקדושים ליהדות בטענה שאלו "סיורים פוליטיים". והרבתה אחת מהן לטעון "זהו סיור של הימין הקיצוני". ניחוש מושכל: אותה המורה גם שמחה מאוד ללמד על ה"נכבה" הפלסטינית. זה לא נראה לה פוליטיקה "שמאלנית קיצונית", אלא אמת היסטורית חשובה יותר מאשר אבות אבותינו. אז ככה: את אותה המורה יש לפטר לאלתר ולא מטעם סירובה, אלא מהטעם הפשוט שהיא אינה מצליחה להבין את ההבדל בין ההיסטוריה לבין השקפה פוליטית. שימו לב הורים – אלו הם מוריך ישראל. כואב ועצוב.

במזל טוב דורית בייניש נפרדת מכס המשפט. במילות הפרדה שלה היא לא הביעה חרטה על דבר, היא מעולם לא טעתה, לא היא ולא בית המשפט, זה רק הברברים מעבר לשער שיש להם טענות לא ראויות. מה זה לא ראויות, הרי הם ברברים אנטי דמוקרטים וצמאי דם, ומה הם מבינים בתרבות, באיכות, בסוגיות מורכבות. אידיוטים חסרי דעה וחסרי תבונה. בקיצור, הם לא אני. ועל כך אני אומר: הלו, גברת בייניש, אני אמנם לא משפטן אבל אני כבר מזמן לא ילד וגם לי יש דעות משלי, וגם אני יכול להשחיל מילה או שניים שאינם רק קריאות הערצה והתפעלות מחכמתם, יופיים, איכותם ונפלאותיהם של שופטי בית המשפט העליון. כן, למרות דעתם הטובה על עצמם גם הם בני אדם, וגם הם לוקים באותה המחלה הידועה לאנושות בשם: להיות אנושי.

נו טוב, למרות שאינני מחובבי אביב גפן, על המוסיקה שלו ובכלל, אני חייב להודות שבתכנית "הקול" הוא מצליח להיות לא רק פיגורה תקשורתית דביקה, אלא גם להוכיח שהוא אינטליגנטי ואפילו רגיש. שלא כמו אביו שהיה בצעירותו איש יוצר, מעניין ומקורי, וזקנתו מביישת את נעוריו, מתברר שלהיות "הילד הרע" ופרובוקטור די עלוב, חולף עם השנים. נחמד להתבגר. בכלל התכנית, למרות כמות הסוכר הגדושה, (החברים וההורים המאושרים עומדים מאחור מתוחים וממלמלים תפילות לאלוהי ה"מנטורים") הרבה יותר חביבה מרוב תכניות הריאליטי. מדוע? פשוט מאוד, אף אחד לא מעלה לתכנית פריקים ועלובי נפש כדי שכל עם ישראל יצחק עליהם תוך התבהמות. יפה.

במזל טוב מר"ץ בחרה יושבת ראש חדשה. הסקרים צופים למר"ץ התחזקות. במילים אחרות, מ-3 מנדטים ל-6 ויש האומרים אפילו 7. אלא מה, אם נחבר את כל הסקרים, הפרשנים, וחוזי העתידות מהתקשורת המתלהבת, נגלה ש: יאיר לפיד שווה 20 מנדטים, "מר"ץ" שווה 7 מנדטים, "העבודה" שווה 20 מנדטים, "קדימה" תהייה שווה כ – 35 מנדטים, והתנועה לשינוי שיטת השלטון וכו' שמקים ראש ה"מוסד" לשעבר בטח תסחוף איזה 10 מנדטים בקלי קלות. פעולת חיבור פשוטה מגלה שגוש השמאל יגיע בערך ל – 90 מנדטים וזה בלי לספור את קולות הערבים. בקיצור, בבחירות הבאות הימין כולו על כל חבריו קרוביו וידידיו, יחד עם הדתיים והחרדים יתחלק איכשהו ב – 15 מנדטים. ועוד אומרים שהתקשורת שמאלנית ומנותקת מהעם. מי אומר? לפי התחזיות הללו היא מבטאת בדיוק את רצון העם. שהחיינו.

לגברת יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר ברחה התנסחות מעניינת בתכנית "פגוש את העיתונות" ששודרה במוצאי שבת. תמציתה של ההתנסחות היא "הימין כבר שנים ארוכות בשלטון, אבל עכשיו הוא רוצה לשלוט". כמה יפה, כמה מעניין וכמה מדויק. למי שהתקשה להבין: הימין נבחר פעם אחר פעם ברוב לשלטון, אבל עד היום הוא ביצע את מדיניותו של השמאל. ועכשיו, שומו שמיים, מתחשק לו לשלוט. איזה בושות. ימין מסכן. רחמים. על מי? על השמאל כמובן. ברכות לגברת יולי תמיר על ההגינות והיושר.

באותה התכנית התראיין אחד הפיגורות הכבודות מעיתון "ידיעות אחרונות". הפיגורה כבדת המשקל טען בתוקף שראש הממשלה (נתניהו) לא עשה דבר מאז נבחר לתפקידו. לא עשה דבר. אני חוזר, לא עשה דבר. ניחא, חלילה לי לערער על קביעתו של פיגורה כל כך מכובדת. אלא מה, כשהקשה עליו חבר אחר של הפאנל, אמר הפיגורה: הוא לא בא עם אף תכנית מדינית. הבנתי. בעולמו של הפיגורה אם אין לך "תכנית מדינית" לא עשית כלום. פיגורה זאת לא מילה. מטומטם והדיוט כבר אמרתי? לא. אז הנה אני אומר. מטומטם, הדיוט – ואידיוט.

יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' נדחפה להגיב לגבי כל העניין הזה עם ההטרדה שהייתה או לא הייתה בלשכת ראש הממשלה. היא התחילה את דבריה באמירה ש"אני לא יודעת כלום בנושא", ואז המשיכה בהתלהבות נעורים בתביעה מראש הממשלה לדבר, להגיב ואף לגבות את עובדת הלשכה. מאוד התרגשתי: הנה מישהי שמודה שהיא לא יודעת כלום, אבל זה לא מפריע לה לדעת בדיוק מה אמור ראש הממשלה לעשות בנידון. תודה לך שלי, הסברת לי בדיוק איך להתייחס אלייך כשאת מדברת ב"ידענות" על הכלכלה, על פתרון המצוקות ה"חברתיות" ועל חלוקת התקציב הבאה.

המהומות בסוריה נמשכות כל העת. הפגנות רבות משתתפים, צבא של דיקטטור טובח באזרחים, תמונות מקוטעות המראות לאזרחי מדינת ישראל איך חיים העלובים בצד השני של הגבול. קורע לב. מביך, ובעיקר עצוב נורא. אסד הבן מוכיח כי הוא בן נאמן לאביו ולמורשתו התרבותית. במילים אחרות, רוצח בן רוצח מתועב. וזהו האיש שכל טובי הלב ויפי הנפש טענו בלהט שהוא תרבותי ואיכותי, רופא עיניים שליו שמשוטט להנאתו באינטרנט. כן, אותם יפי הנפש גם דברו על חלון הזדמנויות שלא יחזור עוד, להגיע להסכם עם אותו בן-תרבות ולתת לו את הגולן עד הכינרת. וכמה שכל אותם "ימנים הזויים" שהתנגדו לכך, (בגלל טבעו האמיתי של האיש ושל שלטונו) הם מחרחרי מלחמה ואנטי-דמוקרטיים. קצת לא נעים לי להזכיר ליפי הנפש כמה הם היו מטומטמים ועיוורים, אבל מישהו צריך להזכיר להם את זה.

לאחרונה עלתה הצעה חדשה לפתרון בעיית "מגרון". יש להעביר אותה למקום חליפי. כמו שנאמר, המוח היהודי ממציא לנו פטנטים. ואני אומר, הרי אין שום ערבי שטוען לבעלות על הקרקע, קרי, אין שום סיבה משפטית או חוקית להעביר את מגרון, למעט שהמקום תקוע כקוץ בעיניי "שלום עכשיו" ושאר שמאלנים. אז אם זה הפתרון, בואו נמצא מקום חליפי לאנשי "שלום עכשיו". הרי הם תקועים כמו קוץ בעיני 95% מאזרחי המדינה הזאת. ואם זה יעבוד, למה לא למצוא מקום חליפי גם ל"קאדי" של ירושלים, למשל באפגניסטן. ובכלל, למה שלא נמצא מקום חליפי לערביי ישראל? אה, זה לא חוקי? באמת? בוקר טוב.

מישהו העלה את הרעיון שאולי נמנה את סטנלי פישר לנשיא המדינה. מר פישר מיהר להסביר שאין דבר כזה. טוב, אז האמת היא שהיה דבר כזה וקראו לו חיים וייצמן והוא היה הנשיא הראשון של מדינת היהודים. אבל זה לא באמת העניין, ואכן אין סיבה שמר פישר יהיה נשיא המדינה. מאידך, הייתי רוצה להיות נוכח ברגע שבו הרעיון הנ"ל הובא לידיעתם של דליה איציק ושל רובי ריבלין, צמד ה"ממלכתיים" ששואפים בכל מאודם להיות מקובלים על כ-ו-ל-ם כדי להגיע למשרה הנכספת (כמובן אם הם לא ימותו בשיבה טובה לפני שהנשיא הנוכחי ייאסף אל אבותיו).

מרבית חומרי ההומור השולטים היום בקומדיות הנעורים לקוחות, במחילה מכבוד הקוראים, מאותם הפרשות של הגוף, נוזלים או מוצקים. שאר הקומדיות מורכבות מתואמי "סיינפלד". קרי, הומור מקומי על שום דבר ו/או על עליבות וקטנוניות החיים, בתוספת רשעות וארסיות מה. ובכן, בחמש עשרה השנים האחרונות חלה השתלטות עוינת של חומרי ההפרשה וכו' על ההומור ונדמה כי עוד יעברו שנים ארוכות עד שצופה הסרטים, ו/או הסדרות הקומיות יזכה להומור שאינו קרוב משפחה של הנ"לים. ובכן, למה אקדים את כל זה? התשובה די פשוטה: "ארץ נהדרת" עלתה שוב לעונה חדשה.

אומרים שמבקר המדינה עומד לפרסם את הדו"ח לגבי השרפה בכרמל. כבר אמרו שהדו"ח יהיה חמור מאין כמוהו. וכבר אמרו שהוא ימליץ על עריפת ראשים. ועכשיו כבר אומרים שהוא ימליץ על עריפת ראשיהם של אלי ישי ושל יובל שטייניץ. ניחא, אני לא מבין בדברים האלו. אבל אני כן מבין שמבקר המדינה הופך להיות ליותר ויותר שואף פרסום. והאמת היא שלי אישית, יש רק שאלה אחת לגבי השרפה: מי אישר לאותו האוטובוס של השב"ס להיכנס לאזור השרפה. ואם יש מי שאישר, מדוע אנחנו האזרחים לא יודעים מיהו? ואם אין אחד כזה, מה יש למבקר להגיד על זה.

החיילים נאלצים להגיע לבסיס ביום ראשון באוטובוס ולא ברכבת. ההורים זועמים, שאול מופז, רמטכ"ל לשעבר זועם גם הוא. ההורים: ככה עושים לבנים שלנו? ככה! בושה! איזה קשקוש מרהיב. לא הגזמתם? כן, יקום הילד שעה קודם ויצא מוקדם יותר לבסיס. מה קרה? נשק הוא יכול לסחוב, וציוד 20 קילו עליו, ולהגן על המולדת, אבל לא לנסוע באוטובוס? ולמלחמה הם ייסעו ברכבת? שאול מופז: אני לא משחרר תקציבים עד שלא פותרים את הבעיה הזאת. שאול מופז – הרמטכ"ל לשעבר. ומה הלאה? אם יוציאו חיילים בגשם לאימונים אתה תפיל את הממשלה? הריצה אחרי ראשות "קדימה" קצת שבשה לך את העניינים לא? תתבגר קצת.

עיתונאים צעירים מקימים איגוד מקביל לאיגוד העיתונאים הוותיק והשמן. יפה מאוד, באמת חסר איגוד עיתונאים רציני. ועכשיו שאלות: האם האיגוד החדש מוקם רק כדי לדאוג למשכורותיהם של העיתונאים, או גם כדי לדאוג שהעיתונאים ידעו להבדיל בין עיתונאות וידיעות, לבין דעות אישיות? האם יפתרו סוף סוף את בעיית האחידות הרעיונית: שמאל מתון, שמאל מובהק, שמאל קיצוני, שמאל קיצוני-קיצוני?

ציפי לבני זוכה לראיון ארוך ומפרגן בערוץ 2 בתכנית "פגוש את העיתונות". נפלא. באמת ראוי לאזרחי ישראל לדעת מה חושבת יושבת ראש המפלגה הגדולה בישראל. ובכן, כמה הבנות שיש לכותב שורות אלו: א. אין לה שום דבר להגיד על האידיאולוגיה של "קדימה", מלבד האמירה "יש לנו אידיאולוגיה". ב. אם אני לא מנצחת, לא אכפת לי משום דבר. ואחרי שאני מנצחת – כל המתנגדים החוצה! ג. לדבריה: היא לא עשתה שום דבר עד כה בגלל שהיא מייצגת נאמנה את הבוחרים שלה, כך ראוי ומוסרי למפלגה לעשות. ועל זה אני אומר: בהתחשב בזה שאת וחברייך ברחתם עם המנדטים שציבור "הליכוד" העניק לכם, את לא מתביישת? כנראה שלא. תתמודדו עם זה בוחרי "קדימה". נראה אתכם.

המופתי אמר שהיהודים קופים וחזירים ויש להלחם בהם. באמת חדשות חמות. בוקר טוב אליהו. הייתי חושב שזה מצחיק, אבל אני יודע שהמקהלה הקבועה של האינטלקטואלים המקומיים יעמידו פנים שלא קרה שום דבר, והפרשנים ייאלמו דום. בדיוק כמו שהם נאלמו דום אחרי שמועמד הרפובליקנים, היסטוריון במקצועו האזרחי, הסביר שמעולם לא היה "עם פלסטיני". ומעניין מה יגיד על זה עכשיו יריב אופנהיימר? "שלום עכשיו", כן בטח. הם לא מתכוונים לזה. כן, בטח. הם מתכוונים לזה לעוד איך. זאת המציאות וצריך ללמוד לחיות עם זה. למה? ככה.

יאיר לפיד יוצא ללימודים. מה איכפת לכם? נכון, אני לא מתעלף עליו בתור פוליטיקאי, אבל מה איכפת לכם שהוא ישכיל עוד ועוד. הוא הרי לא יהיה עורך דין, או שופט, או אדריכל גשרים. תתקיפו אותו על חוסר האידיאולוגיה שלו, על חוסר ניסיונו הפוליטי, על דעותיו (אם יש לו כמה) חסר לכם חומר? זה נראה כמו צהוב, זה מריח כמו צהוב, זה נשמע כמו צהוב, אז מה זה? ניחוש מושכל – צהוב!

התפרסם אתמול בפייסבוק: ביבי הוא המלך, ביבי יהרוג את כל הערבים, ביבי יאכלס את חברון. כל זאת ועוד כשברקע סרטון קצר של יוסף גבלס, שר התעמולה הנאצי נואם למול המון נאצים נלהבים. לצפות וליהנות. כן, כן, זאת לא הסתה, חס וחלילה אנחנו מסיתים? אנחנו אנשי שמאל טובים וטהורים, אנחנו לא אנרכיסטים ואנחנו נאורים, הרי את זה כולם יודעים. ומה יש לתקשורת להגיד על זה? כמה כותרות הסרטון הזה יתפוס בחדשות הערב? האם נזכה לראות את יונית מזועזעת? אולי את ספי רכלסקי, או יצחק לאור? ומה עם הפרשנים, מה יגידו הם? אשרי המאמין. וכמה מהר תגיב הפרקליטות? אם בכלל? אבל ביבי עמד מול המרפסת כשפניו של רבין זצ"ל מולבשות על גופו של קצין אס. אס. זה חמור באמת, זה ייזכר לדיראון עולם.

דברים גדולים קורים כל הזמן. ציפי לבני נושאת נאום, יאיר לפיד נכנס לפוליטיקה, נועם שליט מחרה אחריו בצעדה הישר ללשכת מפלגת העבודה, קצין לשעבר מגיע גם הוא, דרעי מאיים במפלגה חדשה, שאול מופז מקדים את המציאות (ציפי כבר בחוץ) הרצויה לו, הכל מכל בכל. ובינתיים, מחבלים מנסים להבריח מטעני צינור, פלסטינאים מתקיפים יהודים, צה"ל עוצר מחבלים בדרך לפיגוע, ועוד ועוד, אבל ככה בשקט, בקטנה. איש לא מתרגש, איש לא מתייחס, התקשורת בקושי מבזבזת על הדברים הללו שתי משפטים. נו מה, זה הרי לא מעניין – זה קטן כל כך, כמעט חביב. יום אחד זה יתפוצץ לנו בפנים. ואז מה? כולם יהיו מופתעים. איך זה קרה? לא ידענו? שקרנים.

כן מאריכים את חוק טל, לא מאריכים את חוק טל. החוק הצליח? אולי נכשל? מי יודע. מה זה משנה. אלא מה? אם הייתי נוטה לראות את המציאות כיחידה קונספירטיבית הייתי אומר שעכשיו אני מבין מדוע החלה ההתנפלות על החרדים בחודש האחרון. הרי כולם ידעו על קווי מהדרין כבר לפני כן, וכולם ידעו מי אלו החרדים הסיקריקים בבית שמש כבר מזמן. אז מה פתאום כולם נדלקו? מי הדליק את הלהבה? מי תחזק אותה ממש עד לתאריך שבו צריך לקבל החלטות לגבי חוק טל? מזל שאני לא מאמין בקונספירציות.

האתיופים ממשיכים לנוע. הם יוצאים להפגין מול ביתו של ראש הממשלה או למול הכנסת. יפה מאוד. זו דמוקרטיה במיטבה. כואב לך, מציק לך, לא צודק לך – צא להפגנה. שיהיה מי שידע על כך, לא רק אתה. בכלל הפגנה זה טוב, רוצים נורא לעשות משהו ועושים. האם יש לזה משמעות? בארצות ערב כן. זה הרי "אביב העמים" הערבי. ברור שכן, יורים עלייך, מרביצים לך, לפעמים מפגיזים אותך, תשאלו את הסורים. הם מפגינים. בארץ? לא בטוח. תלוי בנושא. הפגנה זה טוב בעיקר לפוליטיקאים, אפשר
לבוא, להזדהות, וללכת. זה לא פותר כלום, אבל זה מעניק כותרת או צילום בעיתון. אתיופים, הגיע הזמן, תקימו מפלגה.

ואחרון לשבת. לחבר שלי היה יום ממש רע. ראשית הוא קבר את סבו האהוב, שזה משהו באמת נורא, הסתלקותו של אדם אהוב. ובלוויה הוא שם לב שבן דוד לא מגיע. אחרי הלוויה הוא התקשר לנזוף בבן דודו – ומתברר שהוא נפטר בפתאומיות. עצוב. הארעיות של הקיום. תנחומי.

אחמד טיבי פרסם חמשיר.די מגעיל. החמשיר הנו תגובה לכאורה למעשה הלא יאה של חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי (שפיכת כוס מים על חבר כנסת אחר). לקח כמה ימים עד שהעניין התפרסם והתגובה לא איחרה לבוא – שבוע הרחקה. עד כאן התכתשות לא יאה בין בחרי כנסת. דמוקרטיה. ניחא. אלא מה, כתמיד, מר טיבי מנצל את העניין לחזור לאותה התלונה הקבועה: הכל בגלל שאני ערבי. נכון מר טיבי, בגלל שאתה ערבי אתה לא מוענש בחודש מחוץ לכנסת כדוגמת אנסטסיה. וגם לא נתבע להוצאת דיבה בגלל שאתה בהמה גסת רוח, ובכיין עלוב.

בקריית מלאכי שלושה בנינים מסרבים למכור או להשכיר דירה לאתיופים. התקשורת התלהבה מהעניין ואזרחים אתיופים יצאו להפגנה נגד הגזענות. ראיתי שידור קצר מההפגנה. היה מרשים, אם כי חסר תכלית. אבל סוף סוף האתיופים מעזים להרים ראש. דור חדש, המשך והצלח. אבל הדבר הכי מעניין בעיני היה לראות 2 צעירות מפגינות (שחור) מתעמתות עם אחת הדיירות (לבן). ולמה אני מכוון, לדו-שיח ביניהם. בקיצור, מי שהיה שומע את העימות ולא רואה אותו, לא היה יכול להבדיל בן שחור ללבן. הכל נצבע בצבעי גועל נפש. עצוב וחבל.

יאיר לפיד זעזע את המערכת. לא, לא רק את המערכת הפוליטית, אלא בעיקר את מערכת העיתונים ואת התקשורת. כותרות ענק, סקרים, פרשנויות לרוב, ראיונות והערכות, חלוקת הגושים, גיוס סלבריטאים למפלגות בקולי קולות, בקיצור, מהומה רבה. היחידים שלא התרגשו מהעניין היו הליכוד והעבודה. שלי יחימוביץ' ולימור לבנת התראיינו לטלוויזיה ונראו כמו תאומות סיאמיות אדישות ומשועשעות לפרקים. האמת, הם צודקות. אף אחד לא יודע מתי יהיו הבחירות ומה יהיה משקלם של הסלבס בעניין. חוץ מבתקשורת כמובן. צהוב כבר אמרתי? לא. אז הנה אני אומר.

שאול מופז מתלונן. האיש שעזב את הבית עכשיו יורק עליו בהתלהבות. אז מה יהיה? החיים האמיתיים הם לא כמו להיות רמטכ"ל, לא כולם קופצים לדום ואומרים "כן המפקד". זה די קשה לא? האמת, אני מבין אותו. אנשי צבא לשעבר מסתובבים במפלגות בכמויות מסחריות, אלופים הופכים להיות מיליונרים תוך כמה שנים, הרמטכ"ל הוותיק ברק כבר מולטי מיליונר, הרמטכ"ל (לשעבר) האחרון מחוזר ונאהב על ידי הציבור, ציפי לא שמה עליו, המפלגה שאליה הוא שייך נראת כמו אספת עם בולשביקית ביום טוב, וביום רע כמו אסופת נמלים אחרי שמישהו חירב להם את הקן. לא ממש קריירה מזהירה. כואב. מה הפלא שהוא מעלה קצף, בועט, יורק ונלחם בכל העולם?

כתבתי את זה פעם ואכתוב את זה שוב: לאובאמה, למרות המילים הגדולות והאידאולוגיה, לא באמת אכפת מאף אחד ומשום דבר. לאובאמה אכפת רק מאובאמה. ראי ראי שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר? אני, אובאמה. מי הכי חכם בכל העיר? אני, אובאמה. והכי חשוב, פרס נובל לשלום כבר קיבלתי – אז מי יכול עלי? אם תרצו, הרי לכם העתק מדויק של פרופיל הבוחר של אובאמה: הכי יפה, הכי חכם, הכי מוצלח, והעיקר – ימות כל העולם, אני מסודר. (הלו יאיר – במי אתה בחרת? ומי יבחר בך?)

אני אוהב את התכנית "מצב האומה". סאטירה במשקל נוצה שעושה את העבודה העיקרית שלמה התכנסו ליאור שליין, גורי אלפי, אורנה בנאי ועינב גלילי, קבוצת הקומיקאים השנונים באולפן: להצחיק את הצופים, ולהגחיך את המתרחש בארצנו הקטנטונת. אני אפילו אוהב את הבדיחות שהן לא פוליטיקלי. יש בזה משהו מרענן. אלא מה, אני לא אוהב ארס. ארס וארסיות לא מצחיקים אותי. ובשבת שעברה הצטרף לפאנל קומיקאי/שחקן שמן וחייכן (שכחתי את שמו) ממש מותק של אישיות. אלא מה, תחת חיוך עליז ואותו החיוך הכובש, הוא השפריץ ארס ללא הפסקה על החרדים והדתיים. לא הומור, לא בדיחות, לא צחוקים, אפילו לא תצוגה של גזענות לצורך סאטירה – סתם ארס, גזענות ושנאה.

חיכיתי שבוע, חיכיתי כמעט שבועיים. סוף סוף ירדה המילה "הדרה" מהמילון המדובר. באמת הגיע הזמן. עכשיו נחכה לראות מה המילה הבאה שתעלה בחכה.

בן אליעזר, איש מכובד מתראיין לגלי צה"ל בתכניתה של יעל דן וחוזר על משנתו שיש "לסגור עניין" עם המתנחלים, ומתלונן לגבי השאלה "מה היה קורה אם היו אלו פלסטינאים? האם לא הייתה דרישה לוועדת חקירה והשב"כ היה נדרש לפעולות?" צודק בן אליעזר. אלא מה, ראוי להזכיר לו שיהודים אינם פלסטינאים. היהודים הים אזרחי ישראל, והפלסטינאים (על פי הגדרתם את עצמם) הינם אויבי מדינת ישראל. ואי לכך אין סיבה שהם יקבלו יחס זהה למתנחלים ולהיפך. בכלל כדאי שמישהו יזכיר לכל מיני אנשים טובים שבסדר העדיפויות של כל מדינה סבירה, אויבים אינם ראויים לאותו היחס שלו זוכים אזרחי המדינה. מצד שני, מה אני בכלל מבין?

יאיר לפיד נכנס לפוליטיקה. יפה, הוא רצה למשוך עוד קצת תעמולת חינם, אבל נלחץ כשגילה שאולי הוא יאלץ להצטנן. נאה, פעולה הראויה לפוליטיקאי. וסימה קדמן מברכת ב"ידיעות אחרונות" את יאיר לפיד לרגל כניסתו לפוליטיקה. היא לא שוכחת לציין את העובדה שמעכשיו הוא פוסע במקום שבו הוא יילחץ יוכפש ויושמץ. נאה מצידה. אלא מה? היא רק שכחה לציין שהחלק של הלחץ, ההשמצה וההכפשה, הוא החלק שבו היא מתמחה. מצד שני, אולי היא באמת לא מתכוונת להכפיש להשמיץ ולבקר את יקירה – יאיר לפיד. לעתיד פתרונים.

מישהי שקוראת את הבלוג שלי קבוע סיפרה לי שבזמן האחרון היא רק מרפרפת. מדוע? כי אני מרגיז אותה והיא לא מסכימה איתי. מחמאה נהדרת. הצלחתי להרגיז מישהי. תודה.

ביום שבת התראיין המנכ"ל היוצא של חברת טבע לערוץ 2. איזה איש מוצלח, איזה מנהיג כלכלי, איזה איש עם תובנות. בכל מקרה לכל מה שקשור לחברות מסחריות. פוליטיקה זה לא חברה מסחרית. אני יודע את זה, כל אזרח ישראלי יודע את זה. חוץ מאולי שמעון פרס. וגם המנכ"ל הפורש. ולמה אני מזכיר את זה, כמעט סתם, רק שחדי האוזן שמו לב שהמנכ"ל הפורש אמר שלדעתו חייבים לדבר עם החמאס, וחייבים לבצע "תהליך" במילים אחרות, תמיד יהיה עם מי לדבר ועל מה לדבר. לזה קוראים משא ומתן מסחרי. ולידיעת המנכ"ל הפורש: טילים מתפוצצים, קנאות דתית ואנטישמיות, הם לא חברה מסחרית.

ועוד משהו. הסקרים קובעים ליאיר לפיד אינספור מנדטים. ניחא. אולי מגיע לנו הישראלים דמות טלוויזיונית מלוקקת שכ-ו-ל-ם חושבים שהוא מותק. במחשבה שנייה, כבר היה אחד כזה, ואפילו יש גם היום אחד כזה. פעם קראו לו קלינטון, ועכשיו קוראים לו אובאמה. ותראו מה קרה לאמריקה בשנים האחרונות. ורק תשמעו את ההצהרות האחרונות של קלינטון ושל אשתו. אז מה, יאיר, הולכים על פרס נובל לשלום (זה שיתפוצץ לנו בפנים שעתיים אחרי חתימת החוזה וקבלת הפרס?

ואחרון חביב. במשדר הפרסומת האינסופי לרגל עלייתו של "האח הגדול" למרקע, נודניק אחד התחיל להסביר לצופים ש"האח הגדול" הוא ניסוי סוציולוגי בעל חשיבות לא פחות מהקמת המדינה. עובדה, גם שם הביאו כל מיני אנשים מכל מיני מקומות ל"וילה" אחת גדולה ונתנו להם להסתדר האחד עם השני. מה אגיד לכם, אינטלקטואל בעל שיעור קומה. ואני שואל, מי האינפנטיל שנתן לאידיוט במה. "האח הגדול" שווה "הקמת המדינה". גאון.

אנשים לא מבינים את המהומה של העם הקוראני שבוכה בדמעות על מותו של הרודן. הרי הוא היה רודן אכזרי שהרעיב את עמו והרג מיליונים, נכון? לא נכון. לא בעיניהם בכל אופן. הם מאמינים באמת ובתמים שהוא היה האבא והאימא שלהם ועשה רק טוב. לא הייתה להם הפריווילגייה של העולם המערבי לראות את הסביבה ולהכיר את מנעמי הדמוקרטיה. רודן כמותו (וכמו אביו) שולט יותר מ-40 שנים והפך את עצמו לאלוהים וכולם שם מאמינים בזה. מי שלא מאמין לי, ישאל בבקשה את זקני הקיבוצים איך הרגישו כש"שמש העמים מת" (סטלין) והשאיר אותם יתומים. וכאן בארץ עוד הייתה תקשורת יחסית חופשית, ואנשים אפילו העבירו מידע מכאן לשם וחזרה.

כל הכבוד ליאיר לפיד. אנטי דתי, אנטי חרדי, אנטי יהודי, אנטישמי כהלכה. אולי הוא אוהב את התנ"ך, אבל בטוח שהוא לא אוהב יהודים. אלא אם הם כמוהו. בדיוק כמוהו. הוא חריף, הוא דמגוג, הוא יודע להתנסח, והוא בונה סדרת טיעונים מנוסחת להפליא. אלא מה, הטיעונים הם לא באמת טיעונים, אלא בעיקר ססמאות. השאלות (הרטוריות כמובן) שמוגשות לצופה ביום שישי, בהבעה של אינטלקטואל יודע-כל, שטחיות בערך כמו מפת שולחן. ואותו כנ"ל לגבי המסקנות שלו. ייזכר מהכתבה ביום שישי אותו האידיוט שאמר למצלמה "הם יותר גרועים מחיזבאללה או מחמאס". וללפיד לא היה את היושר לעצור את זה שם. אפילו לא לחתוך את זה בעריכה. התלהמות מאורגנת כבר אמרתי? עכשיו אני אומר. והאיש הזה אמור להיות הפוליטיקאי הבא? המנהיג השפוי? מגיע לכם. טיפשים.

איראן מוכנה להתחיל לדון בכל הנושא הגרעיני. יפה מאוד. במשך כ-10 שנים בכל פעם שנדמה שישנה התארגנות אמיתית לקצר להם את המשאבים הם פתאום מוכנים לדון בעניינים. מעניין כמה מטומטמים יגידו עכשיו "אתם רואים, יש עם מי לדבר". אני שם את הכסף שלי על האירופאים ואולי על אובאמה. גם על האקדמאים. עובדה, הם מדברים ומדברים וזה מצליח להם. ראוי להזכיר לכולם שלדבר זה זול. האיראנים לא עוצרים את הניסיונות שלהם להתחמש בפצצה בגלל שהם מדברים.

מישהו בעיתונות חישב פעם כמה כסף המדינה משקיעה בתרבות? כמה עולה "הבימה"? כמה תמיכה מגיעה לבית הספר לקולנוע "סם שפיגל"? כמה סרטים מופקים בתמיכת הקרן הישראלית לקולנוע? כמה כספים עוברים לאופרה הישראלית, לחברי להקות זמר, לארכיונים, לתיאטראות, לחוגים ולמופעים? ניחוש מושכל: הרבה יותר מאשר לחרדים. אבל להם קוראים מוצצי דם סחטנים. וזו רק שאלה של זמן עד שימאס להם להיות הכבשים השחורות (תרתי משמע) של המדינה ושל התקשורת. ובזה לפחות – הם צודקים.